בחירת שם לתינוק, יש תוכנית ריאליטי טובה יותר?
אבא הורמונלי מבין, שכמו בריאליטי, גם כאן לשמות מרקע מעניין או טראגי יש סיכוי טוב יותר להיבחר.
כל זה בשביל להעניק סיפור חיים סוחף לתינוקי – אז מה אם כל יכולתיו כרגע מסתכמות בלאכול, לגהק ולחרבן.
יום שני לאחר הלידה. מחלקת יולדות. אני ואהבת חיי רכונים מעל עריסת הרך הנולד ושוברים את הראש איך לעזאזל נקרא לו. מותשים ועייפים אנחנו מבינים שחייבים להחליט עכשיו כי חלון ההזדמנויות שלנו עומד להיסגר. זה לא שפקיד משרד הפנים דופק על דלתנו – אנחנו פשוט לאחר יום ארוך וקשה והתינוקי בדיוק סיים לינוק וזה נותן לנו בערך 13 דקות לפני שהוא שוב מתעורר ומעיר את כל המחלקה יחד איתו.
היינו בטוחים שיהיה לנו יותר קל להחליט על השם. לפני הלידה היו לנו כמה שמות אהובים על הכוונת וחשבנו שכשהתינוקי יגיח החוצה לעולם אז בטוח אחד מהשמות יתאים לו יותר, בין אם לפי מבנה הפנים, צבע השיער או הצבע של הקקי – משהו בטוח יסמן לנו לאיזה שם הוא הכי מתאים. אומנם בלידה הקודמת גם פעלנו בשיטה הזו, אך בסוף מלאך נגלה בחלום לאהובתי ולחש לה שם חדש לגמרי שבכלל לא היה ברשימה. בהחלטה דמוקרטית שלה עם עצמה היא טרפה את רשימת השמות וזרקה אותה לפח והחלטנו לבחור לפי מצוות המלאך – אך בואו לא נבלבל את עצמנו בעובדות וננסה שוב פעם את אותה השיטה.
לצערי, בלידה הזו נתקלנו בבעיה חדשה. הבעיה לא הייתה שהשמות שבחרנו מבעוד מועד לא התאימו, הבעיה היתה שכל השמות התאימו לפרצוף הקטן והחמוד הזה שדחוס בתוך כובע גרב של הגנב מבגדד. היו לנו כמה אופציות לשמות והוא התאים לכולם! הוא התאים לאופציה המודרנית, האופציה התנכית, האופציה הדו-מינית, האופציה שקשורה לעונה ומזג האוויר ואופציית מורשת האבות בה הוא אמור להמשיך את השם של סבא שלו. אומנם לא שמעתי על הרבה אנשים שהעפילו לאוורסט ועשו אקזיט של 50 מליון דולר עם השם מורדכי אבל הסבא היה איש טוב, חכם ומצליח אז זה היה בסדר לנו.
עמית (שם לבן) – נולד בדרך כלל במשקל 4 קילו, בוכה רק בלילה, מערכת עיכול של עובד בניין, בתיכון יסתובב עם נוער עברייני וייפול לסמים קשים, לאחר צבא יהגר לברלין, יתגרש, יהיה נמוך קירח ועם משקפיים.
עמית (שם לבת) – חביבה, סבלנית, אוהבת את כולם, תיפול לזנות, בגיל שלושים תופיע כגופה בסדרות משטרה
אמריקאיות, תפתח מרכז סיוע להורים עובדים מתעשיית הפורנו, תאהב לצייר, ליצור בחימר ולשחק באש. טבעונית.
למען האמת, שיטת בחירת השמות טרום הלידה היתה די קלה. כמו בכל תוכנית ריאליטי השלב הראשון הוא שלב קליטת המועמדים וניפוי ראשוני ולאחר מכן מעבר לשלב שני של בחינה מדוקדקת ומעבר על קורות חיים. ולכן, גם אצלנו לשמות שהגיעו עם רקע מעניין או טראגי היה סיכוי טוב יותר להיכנס לרשימה. וכל זה בתקווה שניתן יהיה להעניק סיפור חיים עשיר וסוחף לתינוק שהרגע נולד – אז מה אם כל יכולותיו כרגע זה לאכול, לגהק ולחרבן ולאו דווקא בסדר הזה.
כאמור, השלב הראשון כלל איסוף וקליטה של שמות, בין אם ממצבים אקראיים בהם זיהית שלירקן הגנב שלוקח 20 שקל לקילו קישוא יש שם ממש מדליק ועד נבירה מעמיקה בספרי שמות מומלצים על פי הקבלה, הנומרולוגיה או אגודת קוראי הקפה. לאחר שאספת רשימה מכובדת של שמות ניתן להתחיל לנפות את השמות שדומים לקרובי משפחה ממעגל ראשון, שכנים בטווח של 3 קומות מלמעלה ולמטה וכמובן שמות ילדים של חברים קרובים שהחליטו להשריץ תינוקות בתוך חודשים ספורים מהחתונה ולגנוב את כל השמות הטובים של 2013-2015.
לאחר סיום השלב הראשון רוב הסיכויים שתמצאו את עצמכם עם רשימת שמות מצומצמת אך עדיין איכותית ומספקת אלא אם כן אתם מצפים ללדת שביעייה. בשלב הזה אתם צריכים להתחיל לבצע סינון יסודי יותר ולברר מה המשמעות של כל שם ושם. שיטוט זריז באינטרנט יציף אינספור אתרים שמתיימרים לנבא מה יהיה אופיו וסיפור חייו של הרך הנולד וכל זה רק לפי השם שלו. הכל טוב ויפה אבל הבעיה שבאתרים האלה לרוב יהיה כתוב שהתינוק יהיה ״כריזמטי, יצירתי, חביב, דעתן, נהנתן״ וכו' וכו' אבל באף אחד מהם לא תמצא שום מידע פרקטי שיכול לעזור. אם נהיה מציאותיים לרגע, לא באמת מעניין אותנו שהילד יהיה חביב וחייכן, הרי גם ככה בגיל ההתבגרות הוא לא יהיה חביב אלינו ההורים ובטוח שלא יחייך אלינו. מה שכן מעניין זה שיהיו לו ציונים טובים. למשל השם "עמית", ממש לא מעניין אותי שהתינוק יהיה שובב וסקרן, מעניין אותי אם יהיו לו גזים או לא. הייתי מצפה לכל הפחות שבעמוד של "עמית" יהיה מידע אינפורמטיבי כמו:
עמית (שם לבן) – נולד בדרך כלל במשקל 4 קילו, בוכה רק בלילה, מערכת עיכול של עובד בניין, בתיכון יסתובב עם נוער עברייני וייפול לסמים קשים, לאחר צבא יהגר לברלין, יתגרש, יהיה נמוך קירח ועם משקפיים.
עמית (שם לבת) – חביבה, סבלנית, אוהבת את כולם, תיפול לזנות, בגיל שלושים תופיע כגופה בסדרות משטרה אמריקאיות, תפתח מרכז סיוע להורים עובדים מתעשיית הפורנו, תאהב לצייר, ליצור בחימר ולשחק באש. טבעונית.
כאמור בסוף התהליך נשארנו עם רשימה מצומצמת מאוד של שמות אך עדיין לא ידענו מה להחליט. לא נשאר לנו הרבה זמן אז החלטנו לנסות להשתמש בסטטיסטיקה פשוטה. התחלנו להיזכר אילו אנשים מצליחים, חכמים או סתם אנשים טובים אנחנו מכירים, ושהם בעלי אחד מהשמות שנמצאים ברשימה. ולעומתם, חיפשנו גם אילו אנשים שלא שפר עליהם מזלם נמצאים ברשימה חלילה ושאותם יש לנפות. זה עזר לנו להשאיר שמות מועדפים ולצמצם את השאר. ההוא יש לו דוקטורט ומשרד מצליח מוסיף הרבה ניקוד לאחת מהאופציות ברשימה ואילו השני שיש לו בעיית השמנה וריח גוף רע מעיף לאלתר אופציה אחרת מהרשימה. לבסוף נשארנו עם שני שמות ממש מוצלחים. אבל מה נעשה עכשיו? יש רק תינוק אחד ויש שני שמות, ואף על פי שזה עובד מאוד טוב אצל טבחים בצבא, עם שם של ילד אי אפשר לעשות שבוע-שבוע.
הזמן קצר והמלאכה מרובה. העמקנו את החקירה והתחלנו לבדוק מי מהשמות נמצא ביותר רשימות כמו רשימת השמות של מפקדי טייסות חיל האוויר לדורותיהם, חתני פרסי נובל, ממציאים דגולים, סטארטאפיסטים, שחקני טלנובלה וכו'. אך עדיין לאחר נבירה מתמשכת מאזן השמות נשאר זהה. על כל מפקד אוגדה שצלח את התעלה היה ספורטאי אולימפי שהחזיק בשם הנגדי. עמדנו אחד מול השנייה, מעט אובדי עצות וקצת מיואשים והחלטנו לעשות את המעשה ההגיוני ביותר שנשאר לעשות – להטיל מטבע.
כן. קצת הזוי שהחלטה גורלית כמו שם של ילד תיקבע על פי הטלת מטבע אבל אנחנו לא נתנו למטבע להחליט איזה שם יינתן לילד, הטלנו מטבע מכיוון שגדולים וחכמים מאיתנו סברו שבעת הטלת מטבע, מרגע הנסיקה ועד שלבי הנחיתה בחזרה, באותה שברירית השניה בה המטבע כמעט ומגיע בחזרה ליעדו, האדם פתאום מבין מהי נטיית הלב האמיתית שלו. אתה מבין איזה צד של המטבע אתה באמת רוצה שייצא ולאיזה שם אתה מתחבר יותר.
אז זרקנו את המטבע. הוא התעופף כלפי מעלה ונחת בחזרה. יד ימין שלי כיסתה את המטבע שעל יד שמאל. לא הזזתי אותה, לא העזתי להרים אותה בכדי לראות על איזה צד הוא נפל. שתקנו. הסתכלתי לעבר אהבת חיי והיא אליי בחזרה. נשמנו עמוק והחלטנו להגיד ביחד את השם שליבנו בחר. שתקנו עוד קצת ולבסוף אמרנו ביחד את השם שכל אחד החזיק בראשו. לשמחתנו, או יותר נכון למזלנו, זה היה אותו השם. נשמנו לרווחה, סוף כל סוף החלטנו! תחושה של הקלה מילאה אותנו והתחבקנו, עברנו עוד שלב במסלול המהיר של ההורות. המשכנו להתחבק, שמחים שבחרנו את השם ושמחים אף יותר שהתינוקי עדיין לא התעורר. לפתע אהבת חיי דחפה אותי מעט, אחזה בכתפיי והסתכלה עליי בבהלה. "מה קרה?!" תהיתי ואז היא הטילה את הפצצה הגדולה – "אבל לא בחרנו עדיין שם שני!!".
