שטראוס שלחו לי את החומוס החדש שלהם, ההוא ללא החומרים המשמרים, והתבקשתי ליצור סנדוויץ' אולטימטיבי להורים ולילדים. כבר בעיה, הגדולה שלי בת ה-5 לא אוהבת חומוס, ולכן האתגר הוא אפילו עוד יותר מורכב.

אני לעומתה מת על חומוס. חומוס טרי מחומוסייה, חומוס מקופסא, זה לא באמת משנה לי כל עוד מצורפת לזה פיתה על הגז. הבעיה מתחילה שעוברות השנים, וחילוף החומרים הוא לא מה שהיה פעם, ופתאום הדיאטנית מתחילה להקצות לך רק כפית חומוס אחת לארוחת צהריים. כן – כפית. של חומוס. מסוג הדברים שאתה שומע בפעם הראשונה וצריך שיחזרו על כך עוד כמה פעמים. איזה מזוכיסט אוכל רק כפית אחת של חומוס? ועם מה אני אמור לאכול את זה, עם קליפות של תפוחי אדמה?

צורת ההגשה

אם הייתם הולכים לארומה ומבקשים כריך סלמון והיו מביאים לך שתי פרוסות לחם וחתיכת סלמון משעממת אני בטוח שהייתם יוצאים לא מרוצים. בכל זאת, שילמתם על כריך ואתם מצפים למינימום השקעה. זו בדיוק הסיבה שסנדוויץ' משתי פרוסות לחם ומריחה של חומוס או כל ממרח אחר לא בדיוק תעורר תאבון. סנדוויץ’ צריך להיות מושקע. הממרח שלו, לצורך העניין חומוס, צריך להיות בכמות נדיבה, יש להוסיף תוספות מפתות (נדבר על זה בנקודה הבאה), להוסיף מלח, פלפל, חריף (אם אתם אוהבים או שבא לכם להתעלל בילד) וכמובן לעטוף את הכל בנייר עטיפה איכותי ולהניח אחר כבוד בקופסת אוכל ייעודית.

תוספות בכריך

כשהיינו קטנים נהגו להגיש לנו בימי ההולדת פיתה עם חומוס ומלפפון חמוץ. זה היה כל עולמינו והיינו מאושרים. אז כמו שמלפפון חמוץ הקפיץ בזמנו את הפיתה כך אנו נוסיף עוד אלמנטים מעניינים לסנדוויץ' כדי להפוך אותו לאולטימטיבי. פסטרמה, כתף בקר, ולמען האמת כל סוג בשר אחר שנראה מתאים או שנשאר משבת האחרונה. עלה חסה, פרוסות דקות של עגבניה, פלפל אדום קלוי וכמובן גם מלפפון חמוץ הם רק קומץ קטן של תוספות שאפשר להכניס לסנדוויץ’ ולשדרג אותו – והשדרוג של הירקות הוא לא רק בבחינת הטעם אלא גם מגדיל את הכריך, מעשיר אותו וגורם להרחקת הרעב והרצון לנשנש לכמה שעות טובות.

ליווי צמוד

כדי שהילדים ייצאו שבעים מסנדוויץ' הם צריכים שני דברים עיקריים: מים וירקות חתוכים. מים זה בשביל שלא יתייבשו וגם בגלל שלעיתים תחושת הצמא שלנו מתבלבלת ואנו מסיקים שאנחנו רעבים אף על פי שאנחנו בסך הכל צמאים. בירקות חתוכים הכוונה היא לא רק למלפפון שטוף שעשו טובה שחתכו אותו משני הקצוות אלא לפרוסות מלפפון חמוץ, פרוסות גמבה, פטריות, כרוב, קולורבי, כרובית, גזר ועוד. תחתכו אותם לרצועות, תחתכו אותם לקוביות, העיקר שתשימו בתיק האוכל ותהפכו את הסנדוויץ’ הקטן הזה לארוחה שיש בה גם ירקות ממלאים ומשביעים.

קינוח

מה שלא יעשה הסנדוויץ', יעשה הקינוח. גם אם הסנדוויץ' שלכם הוא לא כזה מגרה וטעים, עצם העובדה שבסוף הארוחה מחכה בננה מושכת, אפרסמון גדול, או חטיף בריאות קטן רק ידרבן את הקטנים ויזרז אותם לסיים את הסנדוויץ'.

משפט קטן

גם הדף הקטן ביותר שיש בו רק שלוש מילים כמו "אני אוהב אותך" או "אתה יקר לי" יגרמו לילד שלכם להתרומם כמה שניות מעל הקרקע, רגע לאחר שפתח את קופסת האוכל שלו והופתע לגלות מסר מכם. שימו במגירה של המטבח דפים ריבועיים קטנים וכל יום או כל מספר ימים תרשמו מסר קטן, מילת עידוד או אפילו ציור קטן. מי לא יאהב את הסנדוויץ’ של אבא שלו כשזה מלווה במשפט "אתה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים" וציור של ג'ירפה.

לסיכום

בכל הקשור לאתגר הסנדוויץ' האולטימטיבי, מספר ימים עברו מאז שסנדוויצ'ים עם חומוס התחילו לרוץ במטבח שלנו כמו על סרט נע ושום תלונה לא נשמעה מהילדה. בהחלט אפשר לומר שהמשימה בוצעה בהצלחה. ספציפית חומוס שטראוס היה טעים מאוד, גם לי וגם לילדים, עצם העובדה שהוא לא מכיל חומרים משמרים זה בונוס חשוב, במיוחד אם הוא אחד מהמרכיבים בארוחות הילדים.

למען האמת, בהתחלה כששמעתי על המוצר והבנתי שאפשר להשתמש בו רק לכמה ימים ספורים (לעומת מוצרי חומוס אחרים שיכולים לשבת חודש במקרר) חששתי שזה יהווה בעיה לוגיסטית. אנחנו ההורים צריכים שקט נפשי ולא עוד משימה לעקוב אחריה. זו הסיבה שבגללה התפלאתי לטובה כשגיליתי שהחומוס של שטראוס מגיעה מחולק ל-4 קופסאות חומוס קטנות. דבר שמאפשר לפתוח כל פעם קופסא אחת בנפרד, להשתמש בה למשך כמה ימים ולזרוק. גם בריא יותר וגם לא בזבזני. הייתי ממליץ לשפר את מכסה הקופסא כי כרגע כשפותחים אותו די קשה להחזירו ולבצע סגירה הרמטית. עם זאת ראוי לציין שגם כשלא הצלחתי לסגור את המכסה כמו שצריך החומוס עדיין החזיק טוב במקרר והתרופפות המשמעת של המכסה לא היוותה שום בעיה.

באופן אישי, הכי אהבתי את "החומוס העשיר בטחינה". אין לי ספק שהחומוס של שטראוס ייכנס לרשימת המלאי המשפחתית שלנו אותה אנו דוגמים כשאנו מבצעים קניות בסופר. זה גם בריא יותר, גם מאוד טעים, ואם שטראוס ייצאו עם עוד טעמים וסוגים לממרחים הללו יהיה מאוד קשה לבחור במוצר אחר.

הסקירה אינה פרסומת. אולי אנחנו רגילים שסקירות מוצרים באינטרנט הן פרסומות, אבל באבא הורמונלי הן לא.

כאשר החברות שולחות לי מוצרים לסקירה אני עושה בהם שימוש ולאחר מכן כותב חוות דעת. לטוב ולרע. זו יכולה להיות המלצה וזו יכולה להיות ביקורת.

לידיעתכם.

צילום: אבא הורמונלי, כל הזכויות שמורות.

בסוף שבוע האחרון היינו במלונות מטיילים בגשר הזיו ואכן כשהגענו למקום היה ניתן לראות על ההתחלה שהפרסומים נכונים, וזו אכן "פנינת אירוח כפרי". מצד אחד המקום ממותג מרמת השלטים ועד לצבעים של הספסלים ומצד שני האווירה הכפרית והמדשאות רחבות הידיים נותנים תחושה של שחרור וחוסר רשמיות.

נודע לי מאבא של אישתי שהמקום היה לפני הרבה שנים בית הבראה לשוטרים (או משהו כזה, הוא לא כל כך זכר) ונראה שעבר מיתוג מחדש ושדרוג מאוד רציני. מהאוטו הגענו הישר אל ידיו האדיבות של פקיד הקבלה שבירך אותנו לשלום וצייד אותנו במפה של האיזור, דפי משחק לילדים, קופונים ועוד מידע יעיל. לפני ששמנו פעמינו לחדר הוא אף המליץ על אטרקציות באיזור להיום ולמחר.

מעבר לכך, היו עוד כמה נושאים שהצביעו שהחדר אינו מותאם לילדים: מימין לדלת הכניסה עמד ארון שאינו מוגן במנעול ובו חומרי ניקוי שאסור שיהיו נגישים לילדים, גם אמבטיה לא היתה בחדר וזה בהחלט מקשה לקלח תינוק ואפילו פעוט קטן שכל הזמן מחליק, ועל אף שיש שולחן גבוה וכיסאות בר ליד המטבחון, הם לא היו פרקטיים בשביל להאכיל ילדים מתחת לגיל 2-3. אז נכון שיש שולחנות וכיסאות שפזורים מחוץ לחדרים אך אף הורה לא רוצה להאכיל את הקטן שלו ב-דניאלה כאשר יש 37 מעלות בחוץ.

לסיכום אני יכול לומר שנהננו, ניצלנו את הבריכה של הקיבוץ, הארוחת בוקר היתה טעימה ומגוונת, שיחקנו בדשא ובעיקר נחנו (כמה שהורים לשלושה ילדים יכולים לנוח בחופשה). אני מאמין שכשהילדים יגדלו זו יכולה להיות אחלה אופציה לנופש כפרי בחגים ובחופשות, גם מבחינת המחיר וגם מבחינת המתקנים.

—

רשת מלונות מטיילים – אירוח כפרי בצפון – מציעה אירוח כפרי באילון, גשר הזיו, מטולה ומלכיה.

עוד פרטים ומידע על מסעדות, פעילויות ואטרקציות בצפון ניתן לקבל באתר שלהם www.travelhotels.co.il.

הסקירה אינה פרסומת. אולי אנחנו רגילים שסקירות מוצרים באינטרנט הן פרסומות, אבל באבא הורמונלי הן לא.

כאשר החברות שולחות לי מוצרים לסקירה אני עושה בהם שימוש ולאחר מכן כותב חוות דעת. לטוב ולרע. זו יכולה להיות המלצה וזו יכולה להיות ביקורת.

לידיעתכם.

צילום: אבא הורמונלי, כל הזכויות שמורות.

אין חיה בטבע שיותר זריזה מהורה מבועת שקופץ לכיוון הספה בכדי לעצור את העולל הקטן מלמרוח מעדן, שוקו או כל דבר שישאיר כתם לדיראון עולם. אני לרוב נתקל בבעיה הזו עם פליטות של הקטנים שלי. לרוב כשהם מסיימים לשתות את הבקבוק ואני לוקח אותם לגרעפס הם פולטים חלק ממנו, וכל זאת בתוספת קול תרועה רמה של גרעפס שלא מבייש בשום ימאי ברציף של חיפה תחתית בשנות החמישים.

זה לא משנה כמה חיתולי טטרה אני אניח על הכתף, תמיד חלק מהפליטה תגיע לספה. ואז מתחיל מרוץ, אני מנסה להגיע במהירות למטלית לחה בשביל לנקות את הכתם ובו בזמן לא לנער את הילד שעליי כדי לא לגרום לו לפלוט בשנית. אבל אנחנו לא חיים בעולם מושלם, והכתמים בסופו של דבר מגיעים אל הספה. בין אם מפליטות, משחות החתלה, משחות הנקה, או סתם רוטב שהסתנן לחולצה של הקטן. בסופו של דבר, הספה תלכלכך ואנו מצד אחד נהיה מיואשים, אך מצד שני נשמח שלא בחרנו בספה לבנה.

הספה שרדה וניתן אור ירוק לנקות את כל הספה. המוצר מגיע בקופסא המכילה שפריצר עם חומר, מברשת ומטליות. על פי ההוראות הפשוטות הנחתי מטלית על המברשת, השפרצתי חומר על המטלית, השפרצתי גם על הספה והתחלתי לשפשף עד שייצא מעט קצף. יצא קצף! גם רשום בהוראות שיש למרוח את החומר על חלק גדול מהספה, מקצה לקצה כדי שלא ייראה הבדל בצבע או במרקם אז פעלתי כמו חייל ממושמע ונצמדתי להוראות.

לאחר כמה דקות החלק המקורצף של הספה היה לח, הבטתי בו וחיכיתי. לא נראה שום כתם מצד אחד, מצד שני כל החלק הזה של הספה היה לח וכהה מעט אז אי אפשר היה לראות כלום. כנראה שצריך לחכות. זה היה יום שישי בבוקר, אז יצאתי וחזרתי, הכנסתי כביסה והוצאתי, שמתי משחק לילדים, שמתי להם טלוויזיה, שמתי אותם לישון, נמנמתי, והתעוררתי מבובת קפטן אמריקה שנחתה על המצח שלי – הקטן התעורר, יצא מהמיטה והחליט שרבע שעה מספיקה לו והוא עירני לגמרי. בחוסר ברירה התעוררתי גם אני ונזכרתי בניסוי על הספה. הבטתי בחלק הלח שהתייבש כבר, וחיפשתי כתם ספציפי שניקיתי. לקח לי כמה שניות לחפש ולמצוא אותו, אך לבסוף מצאתי אותו – כתם חיוור, עייף וכמעט בלתי נראה. אני בספק אם עין בלתי מזוינת או עין שלא ראתה את הכתם הזה בכל יום בחצי שנה האחרונה היתה מבחינה בו.

על פי המלצת החברה במידה והכתמים לא נעלמו כליל יש לבצע את פעולת הניקוי שנית. לא התעצלתי, לקחתי שוב חומר וקרצפתי את החלק בספה עם הכתם. כאמור, חשוב שהניקיון יהיה על כל החלק של הספה ולא רק על הכתם כדי שלא יהיו הבדלים בצבע. שוב הספה לחה, שוב חיכיתי. חזרתי אחרי כמה שעות ו-וואלה הופתעתי. אין כתם. שאפו, לרגע קל לא האמנתי.

לסיכום, נראה שהמוצר אכן עושה את העבודה שלו ויודע להילחם בכתמים הקשים ביותר הידועים להורים. המוצר גם מתאים לניקוי מזרונים ולניקוי ריפודים לרכב, אז נראה לי שאני אקח אותו גם לשם לסיבוב ניסוי. רכב של הורה לשלושה ילדים לרוב נראה כמו החצר האחורית של הפיצוצייה השכונתית. אז נראה לי שגם אנסה את המוצר שם, אפילו שאם איך שהאוטו שלי נראה, כשהסמל הקדמי שבור, טאסות הגלגלים נגנבו עם השנים וצבע האוטו ספג מתקפת יונים שכנראה אכלו משהו לא טוב בדרך, אז הדבר האחרון ששמים לב אליו כרגע זה כמה כתמים על הריפוד.

את החומר לניקוי בד אפשר לרכוש באתר www.grishmans.co.il. בתוך תכולת הבקבוק, ישנה כמות מוגדרת (המסומנת עם התוית) שבה תוכלו לנקות אזור כלשהו. במידה ואתם לא מרוצים מהתוצאה, תוכלו להחזיר את המוצר לחברה ולקבל החזר כספי.

לקוראי הבלוג יש קוד המקנה הנחה של 15 ₪. קוד ההטבה הינו hormonaldad15. (חשוב לציין שהבלוג אבא הורמונלי אינו מרוויח מהפניית גולשים לאתר החברה או מקניית המוצר)

הסקירה אינה פרסומת. אולי אנחנו רגילים שסקירות מוצרים באינטרנט הן פרסומות, אבל באבא הורמונלי הן לא.

כאשר החברות שולחות לי מוצרים לסקירה אני עושה בהם שימוש ולאחר מכן כותב חוות דעת. לטוב ולרע. זו יכולה להיות המלצה וזו יכולה להיות ביקורת.

לידיעתכם.

צילום: אבא הורמונלי, כל הזכויות שמורות.

אם יש משהו שאני לא סובל זה לאפות. גם בישול אני לא סובל אבל פחות מאפייה. זה לא שאני לא אוהב את התוצר הסופי, פחמימות הן אהבתי הראשונה עוד מהילדות. הבעיה היא שזה קודם כל מלכלך, ודבר שני זה אף פעם לא מצליח לי.

שבוע שעבר אוסם פנו אליי וביקשו שאתנסה במוצר החדש שלהם, "שייק אנד בייק". זה בעצם סדרה של בקבוקונים, שבכל אחד מהם יש אבקה שניתן להפיק ממנה משהו אחר. יש מאפינס, יש סופלה ויש פנקייקים. דבר ראשון סירבתי, קודם כל אני בדיאטה, דבר שני זה אפייה. שני הדברים שאני הכי שונא בעולם. אבל כשהבנתי שכל מה שצריך לעשות זה להוסיף חלב ולשקשק אמרתי שאני מוכן לנסות בשביל המדע ובשביל הנשנוש.

אחרי 25 דקות ו-300 פעם של "נו אבא, זה מוכן?" התנור השמיע את הצלצול הגואל והוצאנו אחר כבוד את המאפינס. כמובן שהם נשרפו לי מעט, אף על פי ששמתי את התנור על 25 דקות ובהוראות כתוב שצריך בין 25-30 דקות. זה בסדר, לא התרגשתי, אין שום דבר שמעט אבקת סוכר לא מסתירה .

סידרתי את המאפין על צלחת ביחד עם כוס חלב, הגשתי לי ולילדה. נתתי ביס ונשרפה לי הלשון. קיללתי מעט כי זה היה חם, והודעתי לקטנה שצריך לתת לזה כמה דקות להתקרר. אחרי שתי דקות ו-40 "נו, זה קר כבר?!" נגעתי בשנית ואכן הטמפרטורה ירדה והסכנה לכוויה דרגת 3 נעלמה.

בגלל שלי זה היה יותר מדי טעים אז הבאתי למחרת לעבודה את המאפינס שנותר בכדי לחלק לחבר'ה (גם אם תשים במטבחון של חברת הייטק בטון מזוגג אנשים עדיין יחסלו את זה תוך חמש דקות, אז על אחת כמה וכמה מאפינס טעימים). לילדה זה גם היה טעים, אבל בשלב מסוים נמאס לה מפצפוצי השוקולד אז היא החליטה להוציא אותם אחד אחד ולמרוח על הבגדים והכיסא. לסיכום, אחלה מוצר שיישב במזווה בשביל לתקתק משהו טעים לילדים או לאורחים.

בתאבון!

הסקירה אינה פרסומת. אולי אנחנו רגילים שסקירות מוצרים באינטרנט הן פרסומות, אבל באבא הורמונלי הן לא.

כאשר החברות שולחות לי מוצרים לסקירה אני עושה בהם שימוש ולאחר מכן כותב חוות דעת. לטוב ולרע. זו יכולה להיות המלצה וזו יכולה להיות ביקורת.

לידיעתכם.

צילום: אבא הורמונלי, כל הזכויות שמורות.

ילדים ממש אוהבים להירדם באוטו במהלך נסיעה. כל חזרה מטיול, מהסבתא או סתם מסידורים היא סיבה טובה להירדם. הם כל כך אוהבים את זה עד שהורים שמתקשים להרדים את הילדים שלהם לוקחים אותם לפעמים לסיבוב באישון לילה – רק שיירדמו ויחזרו אחר כבוד למיטה.

אחת מתופעות הלוואי של השינה המתוקה הזו היא שהראש של הילדים נוטה להתנדנד כמו מטוטלת במהלך הנסיעה. הוא זז מצד לצד, קדימה ואחורה, ולבסוף תמיד מגיע למנח צוואר של תשעים מעלות. קצת כמו תרנגול כפרות אחרי כמה סיבובים. זה לא מחזה נעים, לעיתים יכול לגרום לכאבי צוואר ודי מסוכן במקרה של בלימת חירום.

בעבר ניסיתי כל מיני טריקים של מגבות מגולגלות מסביב לצוואר של הילד אבל לרוב הם נפלו או פשוט לא הצליחו לשמור את הראש שלא ייפול או יתעקם. החלטתי ששווה לנסות אף על פי שחששתי שהקטנה בת ה-5 שלנו לא תסכים. לטעום עגבנייה היא מסרבת אז על אחת כמה וכמה ולהניח את הראש במתקן ששומר על הראש במקום.

קיבלתי את המוצר והתחלתי להרכיב אותו. הערכה מגיעה עם חוברת הוראות בעברית, מלווה בשלושה איורים של אישה המדגימה איך מרכיבים את המוצר. עם כל הכבוד לאישה הזו שהצליחה בשלושה צעדים פשוטים להרכיב את זה, אני לא הצלחתי. קראתי את ההוראות כמה פעמים אך לא הצלחתי להבין איך אני מחבר את זה. בסופו של דבר עזבתי את ההוראות, הסתכלתי פשוט על התמונה שעל האריזה והפעלתי היגיון בריא – תוך 2 דקות ה-Napup היה מחובר ומוכן לשימוש. יכול להיות שהבעיה היא בי, גם רהיטים של איקאה עשו לי חיים קשים בעבר, אבל בכל זאת הייתי ממליץ לחברה להוסיף באתר אינטרנט שלה סרטון הדרכה קצר. בכל זאת אנחנו בשנת 2016. (לאחר פרסום הסקירה החברה שלחה לי את סרטון ההדרכה הבא שהעלתה ליו-טיוב. הלינק: https://www.youtube.com/watch?v=Pf2Ztae6Rz4)

החלטתי לנסות את המוצר כשאאסוף את הילדה מהגן. כשהיא נכנסה לאוטו הסברתי לה שהתקנתי לה משהו חדש על המושב ושתנסה אותו. להפתעתי היא הסכימה, השעינה את הראש לאחור ושיחקה מעט עם הקשת של המוצר. היא הורידה אותה על העיניים והרימה בחזרה. זה הצחיק אותה.

למרות שהשעה היתה 4 אחה"צ ולמרות שרצוי להוריד את הקשת על המצח של הילד לאחר שהוא נרדם, החלטתי לאתגר את עצמי וביקשתי שתניח את הקשת כבר עכשיו ותנסה להירדם. היא הסתכלה עליי במבט מוזר אבל המשכתי ואמרתי "תנסי, תעצמי עיניים, תראי אם נוח לך". היא לא השתכנעה וקבעה שבמקום זה נשיר מחרוזת שירים מהסרט פרוזן. בהמשך אספנו גם את אחיה הקטן ונסענו הביתה. בשלב מסוים כשהקולות מאחורה פסקו הסתובבתי וראיתי שהיא נרדמה. היא ישנה שינה עמוקה ואכן הקשת המרופדת תמכה לה את הראש והחזיקה אותו מליפול קדימה או לזוז לצדדים. אחיה הקטן לעומת זאת היה נראה ערני לגמרי ושש עלי קרב לצבוט ולהעיר אותה.

באמצע הנסיעה החלטתי לבצע קצת מבחני ריסוק ל-NapUp ועשיתי מספר סיבובים חדים ונתתי כמה ברקסים כדי לראות כמה חזק המוצר. והוא באמת חזק. הראש שלה נשאר יציב והיא המשיכה לישון. כשחנינו הייתי צריך כמה דקות להעיר אותה, בשלב מסוים תהיתי אילו חומרים יש ב-NapUp הזה שהרדימו אותה ככה ומאיפה אני יכול להזמין עוד מהם.

בהמשך השבוע ניסיתי שוב ושוב את המתקן, הוא הפך טבעי לילדה ולי. לדעתי, NapUp מומלץ. לאורך הנסיעות הילדה הרדומה נשארה בתנוחת צוואר בריאה וניכר שנוח לה. אם לוקחים בחשבון שיש גם נסיעות ארוכות בשבתות ובחגים, אז אני חושב שזה די משדרג לקטנים את הנמנום ואת הבטיחות. לעיתים, כשאני שוב רואה שהילדה נכנסה לשינה עמוקה באוטו, אני תוהה שמא כדאי שאתקין אותו בכלל במיטה של הקטן שלנו – אם זה גורם לכזו שינה עמוקה אז למה לא לנסות?

נסיעה טובה!

—

את NapUp ניתן להשיג ברשתות מוצרי התינוקות והילדים המובחרות או באתר של החברה במחיר של 149 ₪.

לפרטים נוספים www.napup.co.il

הסקירה אינה פרסומת. אולי אנחנו רגילים שסקירות מוצרים באינטרנט הן פרסומות, אבל באבא הורמונלי הן לא.

כאשר החברות שולחות לי מוצרים לסקירה אני עושה בהם שימוש ולאחר מכן כותב חוות דעת. לטוב ולרע. זו יכולה להיות המלצה וזו יכולה להיות ביקורת.

לידיעתכם.

צילום:NapUp.