לפני יציאה לחופשה עם הילדים יש לברך את ברכת הדרך ו-״ברוך בורא האייפד״. בדרך חזרה, אגב, יש לומר פעמיים ״קדיש לארנק״.

שליח פיצה יקר, הטיפ היחידי שאני מוכן לתת לך זה לא לצלצל באינטרקום בתשע בערב אחרי שהרדמתי את הילדים.

כמו שלא אומרים לילד שחזר עם ציון 95 במבחן ״אבל למה לא מאה?!״ אז רצוי גם לא לקטר על זה שאין מדליות ושהספורטאים שלנו לא הצליחו – בואו לא נשכח שהם עדיין מדורגים בין הכי טובים בעולם.

סליחה שלא הייתי פה כמה ימים פשוט ניסיתי לשכנע את הילד לצאת מהאמבטיה.

כל עוד לא הרטבתם את האגודל, ניקיתם לכלוך מהלחי של הילד וגרמתם לו לצעוק ״אווווףףף אבא!״ – אתם לא באמת הורים.

לא מבין מה כולם מתלהבים מפוקימונים, אם אתם רוצים לחפש יצורים קטנים שעולים כסף, מחסלים את הבטריה וגורמים לכם לרוץ אחריהם עם המצלמה של הטלפון אז פשוט שחקו עם הילדים שלכם.

בבריכה עם הילדה.
״את יודעת… כשאת תחליטי אחרי הצבא להיזרק בפרו ולעשן פטריות עם גויים, אני אממן לך את זה… וכשאת תחליטי ללמוד הנדסה ביו-כימית ובשנה שלישית תתחרטי ותלכי ללמוד הסמכה לקאוצ׳ינג בשיטת אירובי-זומבה, אני אממן את זה… וכשאת תחליטי להתחתן עם מובטל כפייתי עם קוקו, שישן עדיין על ספפה וגר עם האמא שלו, שעוד לא סיים את ההסמכה שלו כטכנאי סאונד כושל, והחתונה היחידה שהוא יכול לממן תהיה בתחנת דלק בצומת עוספיה – אני זה שיבוא ויעזור לך להתחתן בגן אירועים עם קונפטי, רב מזמר ושיפודי עגל!!! את יודעת למה?!?? כי זה מה שאבא עושה! מממן! בדיוק כמו שמימנתי לך את הארטיק מגנום הזה שעלה לי כמו כליה! אז עכשיו, אני מצפה לקצת הוקרת תודה ושתתני לי כבר ביס מהארטיק!!!!״

היא: לא!

ומשלוש מילים פחדתי יותר מכל: ״מאמי, בוא רגע…״